גלעד ניצן:

ברוכים הבאים לפינת חדשות מהעולם. בכל ניוזלטר נפרסם כמה סיפורים מחו"ל על מעורבות אוהדים במועדונים אותם הם אוהדים. אנו מוצאים עניין בסיפורים כאלה מתוך הבנה כי כולנו חלק ממארג אחד של אוהדים ברחבי העולם המנסים לקדם את האינטרסים שלהם בתוך המבנה הסבוך של עולם הספורט המקומי והעולמי. מקווים כי תמצאו בסיפורים שנביא עניין דומה ואולי אפילו תקבלו מהם השראה לפעול בעצמכם.

מודל השתתפות פעילה בקהילה באירלנד

המשבר הפיננסי של שנת 2008 הכה גלים בעולם כולו ובאירלנד בפרט. בעקבותיו מועדון הכדורגל האירי בוהימיינס (Bohemians), שמאז היווסדו בשנת 1890 נמצא בבעלות אוהדים, כמעט ואיבד הכל. המועדון נאלץ ב-2015 למכור את האצטדיון העתיק שלו למועצה המקומית כדי שזו תשפץ אותו במקומו; ועננת ההיעלמות לליגות הנמוכות ריחפה מעל ראשיהם של האוהדים שנותרו חסרי אונים אל מול משבר החובות שנקלעו אליו ביחד עם אירלנד כולה.

אך כל זה נראה היום כמו היסטוריה עתיקה. המועדון השתקם בזכות ההירתמות העיקשת של האוהדים שלו וכעת קצירת הפירות הגיעה. האצטדיון האהוב עדיין לא שלהם, אך לראשונה מאז שנמכר האוהדים/בעלים זכו לשוב אליו ולמלאו, ועוד במסגרת טורניר אירופאי, כאשר הדיחו את Stjarnan האיסלנדית. לאחר מכן האירים גם עברו קבוצה מלוקסמבורג ואז הודחו מול פאוק היוונית, אך מה שחשוב זה שניתן להכריז ללא צל של ספק כי בוהימיינס חזרו לעניינים.

יו"ר המועדון דן למברט הסביר לאתר Tribune מדוע המודל של בעלות אוהדים הוא זה שהציל את המועדון מקריסה. הוא מודה כי המשבר הפיננסי שהכה במדינה סחף איתו גם את האוהדים שנבהלו וקיבלו החלטות לא טובות עבור המועדון. אך אותו משבר חובות היה גם קריאת השכמה שגרמה לאוהדים רבים להתגייס יותר מתמיד ולהפסיק לקחת את המועדון כמובן מאליו. מאז נוצר במועדון מודל של השתתפות פעילה בקהילה שמבוסס על היגיון לפיו יש לתת בחזרה לקהילה שיצרה ושמרה עליו יותר מ-100 שנים וכך גם המועדון עצמו יתחזק. המועדון הקים אקדמיית כדורגל לעיוורים, סיפק לאוהדים עם לקויות ראייה שדרנים צמודים באצטדיון, תרם את הרווחים ממכירת החולצות למחוסרי בית ואירגן הקרנות משחקים של גביע אפריקה לאומות עבור פליטים שחיים בדבלין. הם גם מקדמים אג'נדה ירוקה וסביבתית ועל כך פורסמה כתבה באתר של SD Europe.

לפי למברט, הפעילויות האלו הם ביטוי לאופן שבו המועדון מחובר לקהילה שלו והיא מחוברת אליו בחזרה. למרות שהמועדון עדיין לא זכה באף תואר מאז 2009, כמות האוהדים במשחקיו ובעמותה הוכפלה, מה שעזר למועדון לקום מהקרשים. התפיסה הכוללת של המועדון כחלק מקהילה היא זו שמבטיחה את הישרדותו גם במצבים הקשים ביותר מבחינה כלכלית ומקצועית. למברט טוען שבעצם, ההצלחה האמיתית היא ביחסים עם הקהילה ובאופן שבו המועדון פועל בשם האוהדים. בעלות אוהדים היא הערובה לכך. ההצלחה על הדשא תגיעה בעקבות כל אלה.

נסיים עם דבריו של למברט ל-Tribune:

"הכדורגל השתנה וחיקה את הטרנד הגובר בחברה הכללית לפיו עושר וכוח זורמים מעלה. אך אותם מנהלי תאגידים לעולם לא יבינו את הערך האינהרנטי של הכדורגל כי הם לא מתעסקים עם רגשות אלא רק עם רווחים, למרות שהכדורגל לא באמת מבוסס על היותו עסק. זה היופי של המשחק, הוא לא רציונלי. למה לקשור עצמך לאותו המועדון לכל חייך? זו יותר חוויה רוחנית הדומה לדת."

מודל חדש של בעלות אוהדים בסקוטלנד

מועדון סנט מירן (St Mirren) הסקוטי, אחד ממועדוני הכדורגל הוותיקים בעולם (מ-1877) השלים מסע של 5 שנים להפיכתו למועדון בבעלות אוהדים. עמותת האוהדים של המועדון רכשה 51% ממניות המועדון והפכה לבעלת רוב המניות (עמותת האוהדים חברה בארגון המקביל לארגון שלנו בסקוטלנד- Supporters Direct Scotland). המיוחד בסיפור הזה הוא שרכישת המניות בוצעה בשיתוף פעולה עם עמותת צדקה למען נוער בסיכון בסקוטלנד בשם Kibble אשר רכשה בעצמה 27% נוספים ממניות המועדון. ההסכם ביניהם קובע כי מעתה תרומות ותשלומי חברי עמותת האוהדים ילכו גם למועדון עצמו וגם לפעילות עמותת הצדקה. ללא שיתף הפעולה הזה, הרכישה כולה לא היתה יכולה להתבצע וסנט מירן לא היה הפוך למועדון אוהדים. לפרטים נוספים לחצו כאן.

אוחדה לה יחדיו

הכירו את קבוצת האוהדים הבלגית K. Lyra-Lierse. לאחר שקבוצת Lierse פשטה את הרגל ב-2018, אוהדיה החליטו להציע לקבוצה השנייה בעיר, Lyra, להתאחד למועדון אחד בבעלות האוהדים. השמות, הצבעים והסמלים של שני המועדונים חוברו יחדיו והיום המועדון משחק בליגה הרביעית. בכתבת הוידאו, מנהל עמותת האוהדים מדבר על היתרונות שבהשתייכות לרשת של SD Europe (ארגון הגג האירופאי של ארגון היציע).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *