פאנזינים

בעיטת פתיחה-איך עושים?

שם,שם ושם. זה המקום ל ה ת פ ר ע .פאנזינים מכובדים מרחבי אירופה נקראים בשמות שההגדרה הזוי רכה מדי בשבילם.ישנם שמות הבאים כאות מחאה אל מול הנהלת הקבוצה. קבוצת סלטיק מגלזגו מוציאה .The View-   כהומור על העיתון הרשמי של המועדון , Not the View אוהדים הקבוצה מוציאים פאנזין בשם

ישנם כאלו הבאים להנציח אירועים ייחודים בחיי האוהדים, כמו ” מלחמתן של משאיות הענק “ של שפילד וונסדי. השם הוענק לפאנזין לאחר שב21 לאפריל 1991, בחרה הטלויזיה של יורקשיר לשדרתוכנית של קרבות בין מכוניות ענק שמועכות מכוניות קטנות. זאת במקום לשדר את סיכום ניצחון הגביע של שפילד על מנצסטר יוניטד.

לה מרמור מאת פרלש – מזכיר את התחושה של אוהדי שפילד וונסדי

הפאנזין של מילוול שאוהבים לריב עם כולם "אף אחד לא אוהב אותנו" שתפיסת עולמו היא לעצבן את כולם, כולל אוהדי מילוול נקרא, היה גם הפנזין הראשון שנתן חסות למשחק כדורגל.  הפאנזין של אוהדי קובנטרי, מתהדר בשם שמבחינתי הוא אלוהי וגאוני. שמו בישראל (ובעיקר באנגליה) “הברך של גארי מאבוט"  כדרך להנצחת אחד האירועים המרגשים בתולדות המועדון- הניצחון בגמר גביע הליגה ב1987 על טוטנאהם. שער הניצחון נכבש בתוספת הזמן כשלויד מק’גראת קשר קובנטרי מסר מסירה שפגעה בברכו של קשר טוטנאהם… גארי מאבוט, והפכה לשער המכריע.
השם יכול לכלול את שם המועדון,אך עדיף שיקבל אופי משלו. חיבור לקהילת האוהדים, לקהילה המקומית או ממוחו הקודח של היזם הזריז (אתה). גם משחקי מילים מתוחכמים ממקבילית המוחות יתקבלו בברכה.  לוגו – יכול לתרום באותה מידה.

התוכן מצחיק והרבה. חישבו על הקהל שבא למגרש וזוכה לקרוא את הפאנזין. ההמולה במגרש,רעש,צבעים ועוד. קטעים קצרים ומצחיקים יהוו נקודת פתיחה מצויינת למשוך את האוהד/ת הממוצע/ת לפתוח את הפאנזין.לצד זאת חשובים גם המצאות תכנים נוספים, כגון טורי דעה ודעות ברומו של עולם לשם איזון.

עיצוב אין נוסחת קסם לעיצוב הפאנזין. ישנם פאנזינים המופקים על דפי A5 (חצי דף A4רגיל – כזה הנמצא במדפסת הביתית), או A4 מלאים. בדף הפתיחה של הפאנזין יופיע השם היצירתי שנבחר וכותרת מושכת.תמונות גם יתקבלו בברכה. אם אין ברשותך מאייר תוכל תמיד להוסיף ציור היתולי,או להסתפק בהוספת בועות דיבור לצילום.

פאנזינים נועדו להראות לא מושלמים ומחוספסים, זהו חלק מהחן שלהם. (כמו המאמר הזה)

רקע היסטורי

הפאנזינים החלו לצאת לאוויר העולם באנגליה וגרמניה, והפכו לחלק מתרבות הכדורגל בשנות השמונים.הפאנזינים נחשבו מאז ומתמיד לקול העצמאי האמיתי של האוהדים. מאז שהחלו לצאת חל גידול עצום במספרם, וכיום חלק גדול מהם דומה לתוכניות הרשמיות שהקבוצות מחלקות לפני המשחקים אך הרבה יותר מעניינים מהם .נשאלת השאלה לכמה מועדונים בישראל יש תוכניה רשמית…אבל זה סיפור אחר.

הפאנזינים הראשונים הוכנו עם דבק, סלוטייפ, מכונת צילום ומספרים לחתוך את הניירות. התכנים עסקו בקריאה לבעלי הקבוצה להתפטר. אוהדים קנו את הפאנזינים האלו, כי האוהדים רצו את האמת שאף אחד לא כותב עליה, או לחילופין סתם להתעצבן ולהתמלא במנת ציניות לפני המשחק. במשך השנים רבים מהם הפכו לאתרי אינטרנט,אך עדין זוהי תרבות תוססת.כיום לכל מועדון בשתי הליגות הבכירות באנגליה יש לפחות פאנזין אחד ולגדולות שבהן עד 5.

תחילת תקשורת הכדורגל המודרנית

בתחילת שנות ה60 התרחשו מספר ארועים שנחשבים למחוללי תהליך המודרניזציה בכדורגל הבריטיב-1961 בוטלה מגבלת שכר המקסימום

  • אנגליה אירחה את משחקי גביע העולם ב1966
  • החל שינוי בתפישה הטקטית לפיו משחקים למען התוצאה
  • מבחינה פיננסית עד שנות ה60 מרבית המועדונים היו בבעלות אנשי עסקים קטנים. באותה תקופה המועדונים עברו לניהול מקצועי והחלו להכנס לענף אנשים עם ממון רב
  • בתקשורת החל סיקור שבועי קבוע של משחקי הליגה האנגלית והסקוטית, וניתן דגש רב יותר להשגיות בזירת הגביעים האירופאים
  • שינוי מהותי נוסף התרחש ביחס לקהל האוהדים. השחקנים הפכו לעיקר, שחקנים הפכו לסלבריטאים וניתקו קשר עם האוהדים
  • גידול בחוליגניזם כביטוי לחוליי הכדורגל

התקופה הפוסט מודרניסטית

בשנות השמונים התרחש לו תהליך נוסף, מספר אירועים טילטלו בעוצמה את פני הכדורגל הבריטי.אסון הייזל בשנת 1985 בגמר האירופאי בין יובנטוס לליברפול, בו מתו 39 אוהדי יובנטוס.מנקודה זו ואילך החל תהליך הדרגתי של ירידה בחוליגניזם. אסון הילסבורו ב1989 במשחק בין ליברפול לנוטינגאהם פורסט. באסון נמחצו למוות 96 אוהדי ליברפול. התוצאות היו פוליטיזציה של הכדורגל. כולם הבינו שמוסדות הכדורגל, הקבוצות והמדינה כשלו במתן האפשרות להנות מכדורגל תוך שמירה על שלום האוהדים. התוצאות היו אכיפה כוללת שהתבטאה במושבי ישיבה ללא יוצא מן הכלל בכל המגרשים. בנוסף לזאת החלו לקום התארגנויות אוהדים שהמשמעותית שבהן הינה התאחדות אוהדי הכדורגל האנגלית.

במונדיאל 1990 באיטליה, אנגליה העפילה לשלב חצי הגמר, אוהדים ממעמדות גבוהים החלו להתעניין במשחק, והחלו לצוץ ספרים אודות תרבות הכדורגל, הכדורגל עלה מדרגה במסחור וחוזי הטלויזיה החדשים הכניסו לתוכו סכומי עתק. החלו תוכנית טוק שואו בנושאי כדורגל – לא רק הקרנת השערים, אלא שיחות עם גיבורי תרבות עכשוית. משחקים משודרים בכל יום. החלו להופיע מגזינים של כדורגל(עד אז מרביתם היו של ילדים).תמונת המצב שהתבהרה בסיכום כל אלו הייתה – ריבוי כוחות משטרה במגרשים, מחירי כרטיסים גבוהים ופעילות מתמשכת של רשויות הכדורגל והתקשורת למשוך קהלים חדשים.

הקהל החדש

קהל האוהדים החדש שהתהווה במגרשים שהורכב ממעמד הביניים החל ליצור פעילויות הקשורות לכדורגל . הפעילות המרכזית הייתה הפאנזינים – גשר בין תקשורת הכדורגל הקלאסית לבין התקשורת הפוסט מודרנית רוויות סלבריטאים והכסף הגדול. האוהדים רצו להרגיש ולהביע את השייכות למשחק האהוב.הפאנזינים הפכו לחלק בסיסי מתרבות הכדורגל הבריטי. מעמד הביניים העביר את מיטב כותביו ועורכיו לפאנזינים.הפאנזין WSC– When Saturday Comes, החל כפאנזין ארצי, שהוציא בתחילה 200 עותקים וכיום יש לו כמה עשרות אלפי מנויים וכבר איננו נחשב פאנזין אלא מגזין כדורגל. כותבים רבים בפאנזינים היו חברי אירגוני אוהדים, שדרשו נציגות אוהדים בהנהלות הקבוצות.הם ביקרו רבות אנשי עסקים שרואים את מועדון הכדורגל כעסק ולא כמוסד חברתי תרבותי.

אגנדה והשפעת הפאנזינים

כאמור מרבית הפאנזינים הינם בעלי תוכן ביקורתי. נושא הגזענות בבריטניה עמד תמיד בקדמת סדר העדיפויות. פאנזין מנצסטר יוניטד “פעולה אדומה” ו”הכרוז” של היברניאן הובילו קמפיינים בנושא.בפועל ישנה לעיתים סתירה בנושא. מצד אחד ישנה פעילות הסברה בתחום הגזענות אך מצד שני אוהדים הקבוצות היריבות מוצגים לעיתים בצורה שלילית מאוד רוויות סטריאוטיפים. בחלק מהמקרים הנהלות הקבוצות לקחו לתשומות ליבן את הביקורות הכתובות בפאנזינים. במקרים רבים עוזרים הפאנזינים לפתח תחושה זהות של חוגי אוהדים ודוחפים לפיטורי מאמנים שכשלו.תוכניות בתקשורת (רדיו וטלויזיה) החלו ל”השתחרר” ולשדר תוכניות בפורמטים רשמיים פחות בהשפעת הפאנזינים. כותבי פאנזינים החלו לכתוב גם בעיתונות, וחלק מעיצוב העיתונות הספורט הכתובה עבר לכיוון של פאנזינים

השאר תגובה