מסמך 12 הנקודות

20 שנה לאחר תחילתו של העידן המסחרי בכדורגל הישראלי נדמה שבחינה שטחית של ממוצע קהל הצופים במגרשי הכדורגל בעונה הנוכחית לעומת ממוצע קהל הנוכחים במגרשי הכדורגל בעונה כלשהי בעידן מרכזי הספורט, תספק את האינדיקציה הברורה למצב האבסורדי שאליו נקלע הכדורגל הישראלי בעידן הבעלות הפרטית. בעוד שהמרוויחים העיקריים מהמשחק בשנים האחרונות היו דווקא בעלי הקבוצות (בעיקר באופן עקיף מפעילותם בקבוצה), שחקני הכדורגל ששכרם האמיר,סוכני שחקנים רשתות טלוויזיה ועוד , נראה שדווקא מי שהיה המשתתף הבלתי נפרד של המשחק , אותו קהל אוהדים ש"תוכנת" מגיל צעיר ללוות ולתמוך בקבוצה באדיקות כמעט דתית, הולך ונדחק החוצה ע"י בעלי הקבוצות שכשלו בהבנתם את נפשו של אוהד הכדורגל

במקרה הטוב ישנם בעלי מועדונים שישמחו לראות את אותם אוהדים עוברים הליך טרנספורמציה לקהל "צרכנים" , ובמקרה הרע , ישנן קבוצות בשליטת בעלים מסוימים שהיו מעדיפים שקהל האוהדים המסור והתובעני פשוט יתנדף ויאפשר להם להמשיך ולטפח את התחביב הפרטי שלהם. מכל אלו עולה תמונה על התפיסה הלקויה של בעלי הקבוצות ומוסדות ספורט רבים את קהילת האוהדים.

רוח נגדית לתמונה זו מנשבת ממוסדות הספורט והחוק האירופאים, הרואים את היציבות הפיננסית של המועדונים, החיבור לקהילה, שקיפות, דמוקרטיה ושילוב אוהדים בנשימה אחת – אופ"א מקדמת באופן אקטיבי שילוב אוהדים ליד מוסדותיה על ידי סיוע לארגוני אוהדים אירופאי לצד פעילות לשקיפות פיננסית. הפרלמנט האירופאי מקדם פעילות דומה, זה של ספרד נמצא בעיצומן של תהליך חקיקה המאפשר למועדונים לשוב להיות סוסיוס (קבוצות בבעלות חבריהן), באנגליה הסתיים שימוע ציבורי שקרא לרפורמה מסיבית בכדורגל המקומי ותהליכים דומים מתרחשים בבתי מחוקקים רבים.

12 הנקודות- דרישות האוהדים מן הקבוצות:

1. שקיפות: אנו האוהדים אנחנו הקבוצה והקבוצה זה אנחנו. בלעדינו אין מי שיעקוב אחר הקבוצה, יקנה כרטיסים ומרצ'נדייז או יראה אותה בטלוויזיה – אתם חייבים להבין את זה. יותר מזה, בלעדינו אין לקבוצה שום נכס – בטח בישראל, במיוחד כשלרוב הקבוצות אין נכסים ממשיים כמו אצטדיון או מגרש אימונים בבעלותן. רוב הקבוצות משתמשות במגרשים עירוניים, מי שמממן אותם הם משלמי המסים. זאת ועוד! קבוצות רבות חיות על הקצבות של העירייה ותשלומים מגופים ציבוריים כמו הטוטו ־ווינר ורשות השידור. הפיתרון למצב הינו שקיפות מלאה שתבוא לידי ביטוי בדו"ח כלכלי מלא שמפרט לאן הולך הכסף שלנו!

2. מחירי הכרטיסים: רוב המועדונים מוכרים מראש את הכנסות הכרטיסים שלהם לסוכנויות הכרטיסים, פעולה שמעבירה את השליטה של כל מה שקשור לכרטיסים מהמועדון לגוף חיצוני. התוצאה הינה תשלום מופקע עבור עמלות לחברות הכרטיסים. זאת בנוסף למחירי הכרטיסים שנעים בין 80- 120 שקלים (16 יורו עד 24 יורו לכרטיס), שאופן תימחורם עלום. בבונדסליגה המחירים עומדים על רמה דומה, אך שם חווית הצפייה עולה מורכבת מאצטדיונים מדהימים, שחקנים ברמה הגבוהה יותר ותשתיות משלימות בדמות תחבורה ציבורית,יציע משפחות, מגוון שירותים באצטדיונים ועוד. אין סיבה שכרטיס למשחק כדורגל בישראל יעלה כפול מכרטיס לקולנוע (מה גם שהמחירים שלו מגוחכים). מרבית הקבוצות מקצות כמות מסוימת של כרטיסי נוער, כשהם נגמרים הנוער נאלץ לשלם מחיר מלא, למה לא למכור כרטיס נוער לכל דורש? לכן יש לפתוח מחדש לדיון את אופן תמחור הכרטיסים, לשנות את הסעיף בתקנון ההתאחדות הנוגע לכרטיסי נוער כך שכל בן נוער/אוכלוסיה מיוחדת יוכל לקנות כרטיס לו הוא זכאי על פי גילו.

3. כדורגל בטלוויזיה: אם אנו רוצים לצפות בכדורגל ישראלי בזול, בתוכן ראוי, אנו יכולים לעשות את זה רק בערוץ 1- הערוץ הציבורי שממומן מכספי האגרה, שמשדר את המשחק המרכזי. תוכנית הסיכום- תוכנית שאפילו בפרמיירליג האולטרה-קפיטליסטית מתעקשים שתהיה בערוץ הממלכתי- נמצאת כיום בישראל בערוץ בתשלום. שאר משחקי המחזור משודרים גם הם בערוץ בתשלום. תקצירים המשחקים ניתנים לצפייה רק יום אחרי המחזור. הגישה אליהם באינטרנט לא מובלטת. ההתאחדות מעבירה את האשמה בכך על הערוצים בתשלום, הערוצים על ההתאחדות. בינתיים, בחוות הדעת של yes, חברת ערוצי הלוויין, העירו על "התהליך המתמשך של הירידה באטרקטיביות והעניין סביב ליגת ־העל, אשר הוביל לכך שהצופים במשחקי ליגת- העל מוגדרים היום כקהל נישתי". שמעתם?! הקהל לכדורגל ישראלי הפך לנישתי! נישתי! לכן יש להעביר את תוכנית סיכום המחזור לערוץ פתוח עם תום משחקי המחזור.

4. זמני המשחקים: מלבד הליגה הפולנית (שמנוהלת בצורה שערורייתית), הליגה הישראלית היא תחרות הכדורגל שהמשחקים מפוזרים בה על פני מספר השעות הגדול ביותר: שלושה זמני משחקים שונים בשבת, משחק נוסף ביום ראשון ועוד משחק ביום שני. בליגה הלאומית המצב עוד יותר קטסטרופלי. לא עוד! "כדורגל משחקים בשעה 15:00 בשבת", אומרים באנגליה. אז נכון, לא כל המשחקים יכולים להיות משוחקים באותה השעה, אבל לפחות שרוב המשחקים ישוחקו בשעה נוחה בשבת- עוד משחק אחד מרכזי בשבת ועוד אחד בימים ראשון או שני. אז נכון, ערוצי הטלוויזיה רוצים לשדר כל משחק, והספונסר הראשי, הטוטו- שמבחינתו יהיו משחקי ליגה כל יום כי זה כביכול מגביר לו את ההימורים- רוצה משחק בימים ראשון ושני, אבל כדורגל צריך להיות מרוכז הרבה יותר. זה חשוב לכדורגל.הדבר מגיע לעיתים עד לפגיעה של ממש בערך הספורטיביות, משחקים במאני טיים לא משוחקים באותה שעה, מה שפוגע בענף ובנו באוהדים בפרט. לכן יש לקבוע שעה אחידה לכלל המשחקים ביום אחד ולקיים פיזור מינימאלי של המשחק המרכזי.

5. מועד קביעת המשחקים: ישראל היא אחת הליגות הכי פחות מתחשבות באוהדים , בה מפרסמים את שעות המשחקים רק שבוע לפני קיומם. זה לא הגיוני! האוהדים צריכים לדעת מתי הם מגיעים למשחק, ולא לגלות את זה שבוע לפני כן. לא ניתן להיערך עם שעות העבודה, לא ניתן להיערך עם הלימודים ופעולות נוספות של אוהדים בחיי היום יום. תנו לנו כדורגל בשבת, בשעה 19:00, ועוד כדורגל בראשון – משחק מרכזי אחרי החדשות – ותקבלו אוהדים שיודעים מתי הם אמורים לראות כדורגל ישראלי. בכל ליגה אחרת באירופה מודיעים כ- 14 ימים מראש.

6. למה לא עוזרים לאוהדים?!- קבוצות אוהדים מוכיחות פעם אחר פעם שהן בריאות לכדורגל, שהן מובילות למעורבות רבה של הכדורגל בקהילה ושהן מנוהלות בצורה שקולה וחכמה. אז למה הרשויות כלל לא עוזרות לקבוצות שרוצות ללכת בכיוון הזה? הפועל פתח תקווה למשל, וגם בית"ר ירושלים, צריכות את עזרת האוהדים, אבל הרשויות לא עושות דבר כדי לסייע לאוהדים לגייס כספים. לא מעניקות להן שום הטבה או אפילו מילות תמיכה. ההתאחדות נמנעת מלומר שהיא בעד קבוצות אוהדים (בניגוד לעמדת אופ"א) אז היא כנראה נגד. על משרד הספורט להוביל מהלך של מקיף של חיבור עמותות האוהדים לגופים בעלי זיקות דומות על מנת לקדם תמיכה במשאבים שונים, הן תמיכה כספית והן תמיכה לוגיסטית.

7. מחירים במזנונים: אין סיבה שעבור כוס קולה ישלמו כאן 10 שקלים ועבור כריכים במגרש לשני ילדים צריך לקחת משכנתה. המחירים חייבים לרדת והמועדונים אחראים לכך שזה יקרה. בגלל שרוב הקבוצות מתנהלות בין השאר מכספי ציבור יש לשים דגש שבמכרזי הפעלה של המזנונים לא יילקח בחשבון רק המחיר הגבוהה ביותר שהקבוצה תקבל אלא גם מחירי מזנון הנמוכים ביותר לקהל האוהדים. המחירים במזנונים נקבעים על פי רוב במכרזים של הרשות המקומית, במידה והרשות לא תפעל בנושא, על המחוקק להתערב ולפקח על המחיר במגרשים.

8. הסדרת נושא אביזרי העידוד: אנחנו חיים משבת לשבת וממשחק למשחק, כל שבת אנחנו מתרימים כספים, עם הכסף אנחנו קונים אביזרים כדי לתת אווירה חיובית וצבעונית, תארו לכם כמה זמן לוקח לנו להכין אביזרי עידוד לדרבי?כל פעם אנחנו נתונים לחסדיי קצין משטרה שנראה כאילו קובע את החלטותיו בהטלת מטבע, לעיתים קורה שגם אחרי שקיבלנו אישור מראש להכנסת אביזרי עידוד אנו קונים ציוד רב ובסוף המשטרה משנה את דעתה, אנא תעשו לנו סדר בבלגן ותכתבו הוראות אחידות בעניין!

9. משחקים ללא קהל: כבר אמרנו שאין ערך למשחק בלעדינו, אז למה עדיין קיים העונש הזה? ידוע לנו שהעונש הנ"ל ניתן כתוצאה מהתנהגות אלימה של חלק מהאוהדים, אבל להכיל אותו על כולם? אפילו כבר בצבא הבינו שעונשים קבוצתיים לא עובדים, במיוחד לנוכח העובדה שבחלק מהמועדונים האוהדים לא מאוחדים וקבוצות מסוימות עושות זאת במטרה לפגוע בקבוצות אחרות. יש לפעול בצורה מידתית ולהמיר את עונש הקיצון לסגירת יציע בעייתי, זאת במקביל לפעילות הסברתית חינוכית ארוכת טווח שחייבת להתקיים.

10. ייצוג הולם לאוהדים: אנחנו המנוע של הקבוצה, אז למה לא לקחת אותנו בחשבון? שהקבוצה קובעת מדיניות בנוגע לדברים שקשורים לאוהדים ובכלל בענייני בקבוצה, כמו קביעת מחירי הכרטיסים, עבודה מול המשטרה ועוד, רוצים לנהל את העסק בצורה רצינית אל תתביישו לשתף אותנו בהחלטות, אנחנו האנשים בשטח, אנחנו נדע איך לשפר את המצב. יש לקיים דיאלוג רציף בעל משמעות של האוהדים עם כלל מחזיקי העניין בכדורגל הישראלי בהובלת ההתאחדות לכדורגל.

11. יציבות פיננסית: חלק ניכר ממועדוני הכדורגל בישראל מקרטעים מבחינה פיננסית, דבר המעמיד אותם בסכנה קיומית מתמדת. אוהדים רבים יעדיפו לדעת שהמועדון יציב וימשיך להתקיים, על פני הרפתקאות פיננסיות שמסכנות את עצם קיום המועדון. אופ"א הכניסה את ה"פייר- פלי" הפיננסי למוסדותיה לאחרונה. מועדונים ישראלי שמתקשים לעמוד כבר היום בתקנות פיננסיות, יעמדו בפני רף בלתי עביר אל מול התקנות האירופאיות. יש לאכוף ולוודא את היציבות הפיננסית של המועדונים על פי כללי ה"פייר- פלי" הפיננסי של אופ"א ללא הנחות.

12. דמוקרטיה: מועדוני הכדורגל הינם גופים קהילתיים במהותם. כגופים כאלו יש להפנות את אותן התנהלותם את הקהילה אותם הם משרתים ומייצגים. מהלך זה יעשה על ידי דמוקרטיזציה של המועדונים. יש לשנות את מבנה הניהול של המועדונים כך שהגוף מתווה המדיניות יבחר בהליך דמוקרטי על ידי חברי המועדון (נציגות של כלל מחזיקי העניין בו).

על החתום,

ארגון אוהדי הספורט בישראל- "היציע".

פורסם במקור בדה באזר

השאר תגובה