חוק השקיפות בספורט – שאלות ותשובות

הצעת חוק השקיפות הניהולית והתקציבית בספורט הוגשה על ידי ח"כ יריב לוין, דב חנין,איתן כבל,שי חרמש ואחמד טיבי.  הצעת החוק באה  לעשות סדר בכסף הציבורי הרב בענף, ולאפשר לציבור לדעת מהו מצב המועדון שלו.

מהי הצעת החוק המדוברת?

רצב עותק הצעת החוק כפי שהוגשה על ידי חכ יריב לוין (ליכוד), דב חנין (חדש),איתן כבל(העבודה) ושי חרמש (קדימה).
קישור להצעת החוק>>>

על מה מדובר בהצעת החוק?

הצעת החוק מבקשת לקדם את השקיפות הניהולית והפיננסית בקבוצות הספורט המרכזיות בישראל. זאת באמצעות:

  • חובת מינוי דירקטור חיצוני (שיאושר על ידי משרד הספורט) בהנהלת אגודת ספורט שמחזורה מעל 2.5 מיליון ₪.
  • חובת פרסום דוח כספי שנתי לכל אגודות הספורט שמחזורן מעל 2.5 מיליון ₪, כך שיהיה פתוח ונגיש לעיון הציבור.

מיהו אותו נציג ציבור?

  נציג הציבור לא יהיה זכאי לטובות הנאה מהגוף עליו הוא מפקח, כך שתשמר עצמאותו . לשם כך עליו לעמוד במספר קריטריונים –  עליו להיות אזרח ותושב ישראל, שאין לו, לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין או לתאגיד שהוא בעל ענין בו (הקבוצה או האיגוד), במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי, זיקה מהותית לגוף המפוקח, או למי מבעלי השליטה בגוף המפוקח; כמו כן הוא לא במצב של חשש לניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור חיצוני בגוף המפוקח, והוא אינו מכהן בגוף מפוקח אחר המשתייך לאותו ענף ספורט. מבחינת ניסיון הוא בעל ניסיון ניהולי מצטבר של ארבע שנים לפחות, או בעל השכלה אקדמית באחד מתחומים . אלה: משפטים, חשבונאות, ספורט או מנהל ציבורי; כמו כן תקופת כהונתו מוגדרת לעד שלוש שנים, וחשוב לציין שנציג הציבור איננו נבחר על ידי האוהדים!

החוק מתייחס גם להיבטים פלילים – נציג הציבור לא הורשע בפסק דין סופי בעבירה על סעיפים 290 עד 297, 392 או 414 עד 438 לחוק העונשין, התשל"ז–1977. הוא לא הורשע בפסק דין סופי בעשר השנים שקדמו למינויו כדירקטור חיצוני בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כדירקטור חיצוני.

מהי הסמכות של נציג הציבור?

אם במהלך הפעילות שלו במועדון או באיגוד נודע לנציג הציבור על התנהלות בלתי תקינה בגוף המפוקח, הפוגעת בטוהר המידות או בהוראות, כללים או תקנונים המחייבים את הגוף, ידווח על כך מיד בכתב לחברי ההנהלה וליועץ המשפטי;  העתק מן הדיווח יועבר לשר; היה הגוף המפוקח עמותה או חברה לתועלת הציבור, יועבר העתק מן הדיווח גם לרשם העמותות או לרשם ההקדשות, לפי העניין.

בעלי הקבוצות ייפגעו? האם האוהדים יקבעו לבעלים איך לנהל את המועדון?

ממש לא. לא מדובר בכלל בהגבלת זכויות הניהול והבעלות של מי שנחשבים "בעלים" של הקבוצות. מדובר רק בחובות שקיפות אלמנטאריות, במטרה להגביר את אמון הציבור וטוהר המידות באגודות הספורט המרכזית בישראל.החוק לא מעניק לאוהדים או לדח"צ להכתיב לבעלים מה לעשות, הם לא יחליטו מי יהיה המאמן, הם לא יחליטו מי יהיו השחקנים. הדירקטור החיצוני אמור להיחשף למידע והחלטות מהותיות המתקבלות באגודת הספורט.

מה משנה אם מפורסם דוח כספי מבוקר?

בדוחות הכספיים מופיעות כל הפעולות הכספיות אשר מתבצעות דרך המועדון. פירסום הנתונים יאפשר לציבור להיות מודע לפעולות הכספיות האלו, להיקף ומבנה ההתחיבויות וההכנסות של המועדון, למידת איתנותו הכלכלית,

ולמה זה חשוב?

פרסום הפעולות הכספיות יסייע לחזק את האמון הציבורי במועדוני הכדורגל. בדוח יופיעו, בין היתר, גם נתונים בדבר הכסף המושקע במועדון מצד "הבעלים", הוצאות ועסקאות כספיות של המועדון, מקורות הכנסה (לרבות מכירת והשאלת שחקנים, הכנסות ממחלקת הנוער, תקציב כספי ציבור ועוד).

אבל החוק לא יבריח אנשי עסקים מכובדים שמשקיעים במועדונים כמו יעקב שחר?

להיפך! החוק יעודד את אותם בעלי שליטה שמנהלים את הקבוצות בהצלחה ובניקיון כפיים, ורק ירתיע בעלים שלא עושים כן.מי שמנהל את המועדון בטוהר מידות, לא רק שלא צריך להתנגד לחוק, הוא אף צריך לחבקו. כאשר הציבור כולו יתרשם שהספורט והקבוצות מנוהלות באופן "נקי", הדבר יחזק את התמריץ של חברות מסחריות גדולות להתקשר עם הקבוצות בחוזי מתן חסות, כאשר הן בטוחות לאן הכסף שלהן מגיע בסופו של דבר.שקיפות של תקציבי המועדונים תבטיח כניסה של אנשי עסקים אשר באים מתוך כוונות לתרום לחברה ולכדורגל הישראלי, ואין סיבה שיסתירו את הנתונים הכספיים של השקעותיהם בקבוצה. נהפוך הוא, מי שתורם לכדורגל הישראלי ראוי שיתגאה בכך ויקבל את מלוא הערכה הציבורית.

מה קורה בעולם?

אופ"א מקדמת שקיפות תקציבית בכל הפעילויות שלה. זאת מתוך התפיסה שכדורגל שייך לקהילה, אשר בראש ובראשנה רוצה שהמועדון שלה ימשיך להתקיים. היציבות הכלכלית באה לידי ביטוי בצורה המיטבית בשקיפות תקציבית.

הקבוצות הן פרטיות, מדוע אתם מתערבים לבעלי הקבוצות בענייניהם?

אגודת ספורט גדולה אינה רכושו הפרטי של אף אדם.בפסיקת בתי המשפט בישראל כבר נקבע באופן מפורש שגם קבוצת כדורגל הינה "גוף דו מהותי" (בעל אופי ציבורי ולא רק פרטי), כלומר גם אם היא מוחזקת על ידי חברה פרטית, ולא על ידי עמותה, אין זה אומר שהיא רכושו הפרטי של בעלי החברה.

בנוסף לכך, אגודות הספורט נהנות מכספי ציבור לא מעטים, כדוגמת :

הרשויות המקומיות שמעבירות תקציבים רבים בצורה ישירה, או עקיפה (שימוש באצטדיונים אשר הינם בבעלות עירונית). כספים אלו מגיעים על ידי הארנונה שכל אחד ואחד מאיתנו משלמים לעירייה שלנו.
הטוטו-המועצה להסדר ההימורים בספורט מעבירה תקציבים רבים למועדונים. הטוטו הינו זרוע ממשלתית אשר תקציבה ופעולתה מאושרת על ידי שרת הספורט ושר האוצר.
רשות השידור – הסכם השידור של משחקי ליגת העל עם ההתאחדות לכדורגל מבטיח סכומים כסף למועדונים ליגת העל. כספי הסכם החסות של רשות השידור המועברים להתאחדות לכדורגל ולמועדונים מבוססים על האגרה שכל אחד ואחד מאיתנו משלם למדינה.

בלי כספים אלו, מרבית מועדוני ליגת העל לא היו מצליחים לעבור בבקרה התקציבית ולתפקד.

מה זה עניינו של הציבור כמה הבעלים משקיע בקבוצה?

מאחר וקבוצות הכדורגל הוכרו כ"גוף דו מהותי", נוכח העובדה כי הן נהנות מכספי ציבור, ולאור הצורך להבטיח ניהול תקין של אגודות הספורט להן יש זיקה ייחודית ושאינה ניתנת לניתוק לאוהדיהן (להבדיל מצרכנים רגילים שיכולים לעבור מחברה אחת לשניה), ומתוך הכרה לזכותה של הקהילה להתנהלות תקינה של אגודת הספורט הפועלת בקירבה ואשר נשענת על תמיכתה, יש הצדקה מלאה לאימוצם של סטנדרטים מינימליים של שקיפות ניהולית וכספית באגודות. מי שמשקיע בקבוצה צריך להתגאות בכספים אשר הוא משקיע במועדון ולא להפך. אם הוא מעוניין להסתיר כמה הוא משקיע הדבר מעורר שאלות. האם הוא משקיע כמה שהוא מצהיר שהוא משקיע? מהו מקור הכספים ? לאן כספים יוצאים מהמועדון? וכדומה.

השאר תגובה